בחברה שנוטה לשפוט נשים כמעט על כל דבר, מרענן לראות שלא כל הנשים כנראה אכפת מה אחרים חושבים עליהן. עם זאת, היכן נשים מחפשות השראה לקבל נקודת מבט מעצימה כזו על העולם? בכנות, האפשרויות הן באמת אינסופיות.
הנשים הללו מראות שההשראה נמצאת כמעט בכל מקום; מהאהובים שלהם ועד לדברים שהם אוהבים לעשות.
גבי בטוח
עד כמה שזה נשמע קלישאתי, אני חושב שאמא שלי היא האדם שמעורר בי השראה שלא יהיה אכפת ממה שאנשים אחרים חושבים. מאז שהייתי ילד אמא שלי עשתה פירסינג וקעקועים, התלבשה בצורה שונה מאנשים אחרים, והיא מעולם לא פחדה לומר את דעתה. אז מגיל צעיר פשוט ראיתי שזה בסדר להיות עצמך ואם מישהו לא אוהב את זה אז זו בעיה שלו או שלה.
פרנסין בליאו
אני מרגיש שתמיד היה חלק מהאישיות שלי להיות פשוט אני, בין אם אחרים אוהבים את זה ובין אם לא. עם זאת, אני חושב שהגישה הזו לא לגמרי נוצרה על ידי. אני מאמין שההורים שלי לימדו אותי לא לדאוג ממה שאחרים חושבים על ידי הדגשת דברים חשובים יותר, כמו בית ספר. אז, אני חושב שהרצון להצליח בבית הספר עזר לי לפתח את הלך הרוח שדעותיהם של אנשים אחרים אינן חשובות כמו שאנשים אחרים עושים זאת. למדתי גם שדעותיהם של אנשים אחרים אינן תמיד קונקרטיות ונתונות לשינויים, כך שאני לא ממש דואג למה שאחרים חושבים.
אולי מונטי
יותר מכל, אני חושב שהחברים שלי מחזקים אותי שלא יהיה אכפת ממה שאחרים חושבים עליי. הם תמיד הם עצמם ולא מפחדים להיות מי שהם, וזה באמת מעורר השראה. הם אפילו עוזרים לעודד אותי להיות אני ותמיד תומכים ואוהבים. בכל פעם שאני חושש או חרד הם עוזרים לי לתת לי את הביטחון שאני צריך.
סטפני פידלר
החברים שלי נותנים לי השראה. כשמשהו קורה בו אכפת לי ממה שהאדם חושב עליי, הוא כאילו לא, זה לא בסדר. תזדיין אותם. לדוגמה, בחור שאהבתי מאוד, שחשבתי שהוא מחבב אותי, אמר לי שאנחנו לא מתכוונים להתאמן, וזה היה 180 ענק. החברים שלי אמרו, לא תזדיין אותו. אתה יכול לעשות יותר טוב. הוא לא ראוי לך. אני יודע שזה קלישאתי אבל זה באמת גורם לי להרגיש טוב יותר כי מה שהם אומרים הוא אמיתי ואני יכול לראות שהם מאמינים בי ודואגים לי.
גם לחברים שלי לא אכפת - אפילו חלק מהחברים שלי הם כאלה. כולנו פשוט ניזונים אחד מהשני בהיבט הזה ואני חושב שכולנו התחזקנו מאוד בגלל זה. במיוחד עם חבר שלי, זה שונה כי אין לו את אותם סיטואציות אידגאף, אז הוא רואה את מה שאני עובר בעיניים לא משוחדות. הוא בחור קטן עם בטחון עצמי וזה מתחכך בי. עכשיו, כשאני לבד ומשהו קורה, אני כמו לעזאזל לא, זה לא הולך לעוף, ואני מרגיש מצוין.
אמיקה לוואי
אני מוצאת השראה בעצמי, למעשה. אני תמיד מסתכל לתוך עצמי ברגעים האלה של שיפוט של אנשים אחרים. אף אחד לא מכיר את עצמי יותר טוב ממני. אני יודע אילו מטרות אני רוצה להשיג ואת האדם שאני רוצה לגלם ואני לא נותן לאף אחד להיכנס בין זה. אני תמיד נשאר נאמן לעצמי ועם המנטליות הזו, אני יודע שלעולם לא אכשל.
היילי גולה
בכל פעם שאני עושה משהו שמשמח אותי, זה נותן לי את הביטחון לקבל את המנטליות שאני לא אכפת לי מה אנשים חושבים עליי. בין אם זה להאזין למוזיקה האהובה עליי, לבלות עם החברים שלי, או אפילו לקנות פריט לבוש חדש, זה נותן לי דחיפה גדולה של ביטחון עצמי. בכל פעם שיש לי את הביטחון הזה, שום דבר לא יכול להפיל אותי.
מישל ריברה
הריקוד בהחלט נתן לי ביטחון. כשאני רוקד, בסופו של דבר אני שוכח מהסביבה שלי וזו הפעם היחידה שאני באמת מרגיש חופשי. תמיד אהבתי לרקוד מאז שהייתי קטן אבל אף פעם לא חשבתי לקחת שיעורים בשביל זה. הייתי פשוט שם מוזיקה ורוקדת בחדר שלי. הייתי גם רוקדת עם המשפחה שלי וזה תמיד היה מדהים. הרגשתי שהריקוד הוא אזור ללא שופט עבורי.
לפני כארבע שנים התחלתי לעסוק בריקוד עכשווי בכנסייה. אני ממש אוהב לעשות את זה. הרגעים שרקדתי היו הרגעים שהייתי צריך רק לעצמי.
ריקוד הוא עכשיו לא רק תחביב בשבילי. זה משהו שהוא חלק גדול מהחיים שלי ומהלב שלי. זו תשוקה אמיתית. גיליתי שקשה לי לבנות ביטחון עצמי, במיוחד לבד. אז, הריקוד נתן לי את הכוח להאמין בעצמי. למדתי שכשאני עושה דברים באהבה ובלב טהור, כמו שאני עושה בריקוד, הדברים הופכים לי יותר קלים. עכשיו אני יכול להגיד לעצמי שאני מרוצה ממי שאני ואיך שאני נראית ודעות אחרות לא חשובות.
סינדי צואי
אחד הדברים העיקריים שעזרו לי לבנות אמון בעצמי ולא לתת לתפיסה של אנשים כלפיי להכתיב את חיי הוא הלהקה האהובה עליי, All Time Low. למרות שיש הרבה דברים ואנשים שתרמו לזה, All Time Low תמיד היה הקול באוזן שלי (תרתי משמע) שאומר לי שזה בסדר להיות אני, לא משנה כמה אני מוזר או אקסצנטרי בהשוואה לכל אחד אחר. המוזיקה שלהם עודדה אותי לאמץ את כל הפגמים שלי ולהתעלם מהבדיקה של בני גילי. הדימוי של הלהקה נתן לי השראה לחשוב ולהיות מחוץ לקופסה, ולהיות גאה בעצמי על כך.
All Time Low העביר אותי את שלב ההתבגרות המוקדמת והמגושמת שלי, הציפיות החברתיות הלא מציאותיות מבית הספר התיכון, וההיכרות עם הבגרות שמשנה את התודעה. מאז שהתחלתי להקשיב להם בחטיבת הביניים, הם היו המקום שלי ברגעי הספק העצמי שלי, כמו גם תזכורת מתמדת של מי אני, מה אני מייצג, והכי חשוב, מי אני שואף להיות, אשר היא הגרסה הטובה ביותר של עצמי.
הנשים הצעירות האלה בוחרות שלא להיות אכפת מה אחרים חושבים בכך שהם מקיפים את עצמן במישהו או משהו חיובי, וזה באמת חשוב בימינו, במיוחד עבור נשים שחיות בחברה עם שיפוט מתמיד. אם עוד נשים ימשיכו לחפש השראה בתוך אחרים, עצמן או התחביבים שלהן, אז הפלנטה הזו עשויה להתמלא בנשים חזקות שבאמת פשוט לא אכפת להן.